למה עברנו לחימום באמצעות אור אינפרא-אדום לשימוש בחיישנים ביולוגיים ובחומרים חצי-מוליכים
כשמייצרים חיישנים ביולוגיים, הדבר החשוב ביותר הוא לשלוט בטמפרטורה בצורה מדויקת. יש צורך לחמם פולימרים, ויש גם שכבות ביולוגיות שהן, למעשה, רגישות מאוד לטמפרטורה. במשך זמן רב, כולם השתמשו בתנורים רגילים. אך הבעיה היא שהתנורים מבזבזים חצי מהזמן שלהם על חימום האוויר וקירות התא, לפני שהחומרים עצמם מרגישים את החום. זו בזבוז של זמן.
לכן עברנו לשימוש בנורות אינפרא-אדום. במקום לחכות שהאוויר יתחמם, האור האינפרא-אדום מעביר אנרגיה ישירות לחומרים. זה יעיל מאוד.
מהירות ודיוק
בעולם המוליכים החצי-מוליכים, “מספיק קרוב” אינו מספיק. אנו מתאימים את נורות האינפרא-אדום כך שישלחו אנרגיה באורכי גל מסוימים שהחומרים רוצים לקלוט. התוצאה? זמן החימום יורד מדקות לשניות. זה מהיר מאוד. וזה משנה הכל מבחינת היעילות של התהליך. אנו יכולים לחמם את החומרים הביולוגיים במהירות, בלי להרוס את החומרים שמסביבם.
הפרטים הטכניים של ההגדרה
רוב המכשירים שלנו משתמשים בטכנולוגיית קוורץ-הלוגן. אנו אוהבים את הקוורץ כי הוא מסוגל לעמוד בחום ואינו מגיב עם שום חומר אחר. כדי שלא לבזבז אנרגיה, אנו מציפים את המשקפים בזהב או אלומיניום, כדי שהחום יועבר ישירות לוואפר.
חשוב לציין: אם משתמשים במכשירים אלו בקווי ייצור בעלי קצב ייצור גבוה, יש להקפיד על צריכת החשמל. מכשירים אלו צורכים הרבה חשמל. אם המערכות החשמליות לא מותאמות לעומס הזה, יהיה צורך להחליף את המפסקים כל הזמן.
ההיבט הסביבתי
המעבר מחימום רגיל לחימום באמצעות אור אינפרא-אדום מקטין את צריכת האנרגיה לכל וואפר. המכשירים גם קטנים יותר. מכיוון שאין צורך לחמם כמויות גדולות של אוויר, אין צורך בבידוד כבד או במאווררים גדולים. זה אומר שמערכות האוורור אינן צריכות לעבוד כל כך קשה כדי לקרר את החדר.
אך זה לא מושלם. נורות האינפרא-אדום נשרפות בסופו של דבר. זו פשוט טבען. אם לא מטפלים בהן כראוי, יהיו “נקודות קרות” בחיישנים. זה גורם לכישלון בייצור ולבזבוז של חומרים. הדרך היחידה להפחית את שיעור הפסולת היא לשמור על לוח זמנים מדויק להחלפת הנורות.