למה רוב החיממים החיצוניים כשלים בפועל
הנה האמת הכנה לגבי חיממים חיצוניים מסוג IP65: המעטפת שלהם בדרך כלל עומדת בסדר. הבעיה האמיתית נמצאת בנקודת החיבור של החוטים.
חשבו על זה: מדובר במערכת אינפרא-אדום, שבה החום הקיצוני פוגש חומר אטום למים. זו אזור בעל לחץ גבוה. כשהחיממה פועלת ונכבית, החומרים מתרחבים ומצטמצמים. אם האטימה אינה נעשית כראוי, התנועות האלו יגרמו לסדקים בחומר האטום.
וכשנפתח סדק קטן? הלחות יכולה לחדור פנימה.
הבעיה עם חומרי אטימה “זולים”
רבים מהחיממים לשימוש ביתי משתמשים בסיליקון רגיל. הוא נראה בסדר על המדף, אך לאחר מספר מאות שעות של חום, הוא מתחיל להיהרס. הוא נהיה שביר, ומצטמצם. פתאום יש פתח שמאפשר ללחות ולאבק לחדור פנימה. כשהחומר האטום נהרס, החוטים מתחילים להתחמצן, והחיממה כשלה.
אנחנו עושים זאת אחרת – אנחנו משתמשים באפוקסי בעל טמפרטורת התכה גבוהה, ובחומרי אטימה מסוג סראמיקה-מתכת. למה? כי הם יכולים להתרחב ולהתכווץ יחד עם צינור הקוורץ. הם נשארים גמישים ואטומים, גם בתנאי חום קיצוניים.
צריך יותר מסתם דבק
אי אפשר פשוט “לדבק” את החוטים בתוך המעטפת ולחשוב שזה יספיק. זו דרך לכישלון.
אנחנו משתמשים בשיטת אטימה מרובת שלבים. ראשית, אנחנו קובעים את החוטים באופן מכני, ורק אחר כך אנחנו משתמשים בחומר אטום כימי. בצורה כזו, אם החוטים נמשכים במהלך ההתקנה או משתנים בגלל החום, הם לא יכולים לזוז.
אבל יש עוד טיפ: החומר האטום הטוב ביותר לא יציל אתכם אם אתם משתמשים בחוטים לא איכותיים. אם אתם משתמשים בחיממה איכותית עם חוטים של PVC זולים, המעטפת תימס לפני שהאטימה תישבר. עדיף להשתמש בחוטים עם מעטפת מסוג פלואורופולימר או סיליקון. הם יכולים לעמוד בחום.
הפשרה
שימוש בחומרי אטימה איכותיים אומר פחות תיקונים ופחות חיממים שנהרסים.
החיסרון היחיד? החיבורים דורשים מקום קצת יותר גדול. עליכם לוודא שהמעקות שעליהם מותקן החיממה יכולים לאפשר מקום נוסף לחוטים.
זו בחירה פשוטה: חיבור קצת יותר צמוד בזמן ההתקנה, או מערכת שלא תכשל בפעם הראשונה שיורד גשם.